אופנוע בלי ביטוח חובה, המשטרה ניקתה את הפוגעת, וההורים פתחו חזית על העיזבון. כך הוצאנו לאלמנה שייצגנו 2,754,254 ₪

אופנוע בלי ביטוח חובה, המשטרה ניקתה את הפוגעת, וההורים פתחו חזית על העיזבון. כך הוצאנו לאלמנה שייצגנו 2,754,254 ₪

תמצית התיק

  • מה קרה: רוכב אופנוע נהרג בתאונת דרכים בפארק תעשייה בגליל.
  • הקושי: האופנוע לא היה מבוטח בביטוח חובה, המשטרה סגרה את התיק וניקתה את הנהגת הפוגעת, ובמשפחה נפתחה חזית על העיזבון.
  • מי ייצג את האלמנה: עו״ד נתנאל בירן, עורך דין נזקי גוף המייצג תובעים בלבד, מוציא ללקוחותיו פיצויים במיליוני שקלים ואינו נרתע מתיקים מורכבים.
  • הערכאות: בית משפט השלום בהרצליה ובית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
  • מי עמד מולנו: קרנית, שלמה חברה לביטוח, הפניקס חברה לביטוח, מועצה אזורית מעלה יוסף ונהגת הרכב הפוגע.
  • סדר המהלכים: תחילה תביעת התלויים בלבד (2019–2021), ורק אחריה התביעה הנזיקית שכללה את נזקי העיזבון (2022–2023). הפיצוי שנגבה בתביעת התלויים כרסם את הפיצוי שהעיזבון יכול היה לתבוע.
  • סך הפיצוי בתיק: 2,813,029 ₪.
  • לאלמנה שייצגנו: 2,754,254 ₪. להורים נותרו: 58,775 ₪ בלבד.

התשובה הקצרה

אלמנה בת עשרים ושמונה, שבעלה נהרג על אופנוע ללא ביטוח חובה, קיבלה בסופו של יום 2,754,254 ₪. הסיבה אינה גובה הנזק. משרד עורכי דין נתנאל בירן לא הגיש תביעת עיזבון אחת, אלא פיצל את התיק לשלוש עילות נפרדות, ותבע קודם כול בערוץ שאינו מתחלק בין היורשים. סך הפיצוי בתיק הגיע ל-2,813,029 ₪, ולהוריו של המנוח, שהחזיקו על פי צו הירושה במחצית העיזבון, נותרו 58,775 ₪ בלבד.

המאמר מסביר בדיוק איך.

עו״ד נתנאל בירן הוא עורך דין נזקי גוף המוציא ללקוחותיו פיצויים במיליוני שקלים, מייצג תובעים בלבד ולעולם לא חברות ביטוח, ומתמחה דווקא בתיקים המורכבים, אלה שבהם החבות שנויה במחלוקת, תיק המשטרה נסגר, הרכב הפוגע אינו מבוטח, או שנקודת הפתיחה נראית חסומה.


אישה בת עשרים ושמונה, נשואה חודשים ספורים, בלי ילדים

בעלה נהרג על אופנוע שלא היה מבוטח בביטוח חובה. בוחן המשטרה קבע שהנהגת שפגעה בו לא יכלה כלל להבחין בו, ייחס לרוכב מהירות של 85 קמ״ש, והתיק נסגר. ובתוך המשפחה נפתחה חזית, שכן צו הירושה העניק להורים מחצית מן העיזבון.

כל אחד משלושת הקשיים האלה, לבדו, מספיק כדי שתביעה כזו לא תוגש כלל. וכשהם מצטרפים יחד, המסקנה המשפטית המתבקשת היא אחת: אין תיק.

כשהיא הגיעה אלינו

היא הגיעה למשרדנו מיואשת. שבורה רגשית, ושבורה כלכלית.

בעלה נהרג, והיא הייתה תלויה בו כלכלית. הוא שנשא בעיקר פרנסת הבית, וברגע אחד נמחק מקור ההכנסה המרכזי. אחר כך היא פוטרה גם מעבודתה ולא חזרה לעבוד כלל. אלמנה בת עשרים ושמונה, בלי ילדים, בלי בעל ובלי הכנסה. וממש באותם ימים, מן הכיוון שממנו ציפתה לתמיכה, פתחו נגדה הוריו של בעלה חזית על העיזבון.

היא לא באה אלינו לבקש מיליונים. היא באה לשאול אם בכלל יש לה תביעה.

התאונה

אחר צהריים בפארק תעשייה בגליל. רכב פרטי יצא מחצרי מפעל אל הכביש ולא נתן זכות קדימה. האופנוע התנגש בו בעוצמה רבה. הרוכב, גבר צעיר בשנות השלושים לחייו, נהרג במקום.

הקושי הראשון, ואין קשה ממנו, אין ביטוח חובה

כדי להבין כמה זה חמור, צריך להכיר כלל אחד.

בתאונת דרכים רגילה בישראל אין צורך להוכיח אשם. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975 (חוק הפלת״ד) קובע אחריות מוחלטת. נפגעת בתאונת דרכים, המבטחת משלמת. לא משנה מי אשם, לא משנה מה כתב בוחן המשטרה, לא משנה באיזו מהירות נסעת.

אלא שסעיף 7(5) לחוק שולל את ההגנה הזו ממי שנהג ברכב בלי ביטוח חובה. ורגע אחד שבו האופנוע נוסע בלי פוליסה עושה שני דברים בבת אחת:

  1. למנוח לא קמה תביעת פלת״ד. לא נגד אף אחד.
  2. העיזבון נזרק אל מחוץ למסלול האחריות המוחלטת, ונשאר עם פקודת הנזיקין בלבד. ובפקודת הנזיקין אין מתנות. שם חייבים להוכיח רשלנות, להוכיח קשר סיבתי, ולהתמודד עם אשם תורם.

כאן נעצרים רוב המשרדים ואומרים למשפחה שאין מה לעשות.

אנחנו לא עצרנו. את המסגרת המשפטית המלאה של המסלול הזה הרחבתי במאמר נפרד.

הפתח שאיתרנו, סעיף 7ב לחוק הפלת״ד

החוק מבחין בין הנוהג לבין בני משפחתו. סעיף 7ב פותח עילת תביעה עצמאית לבן משפחה של נוהג שנשללה זכאותו, והנתבעת היא קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

ומכאן הנקודה שקבעה את גורל התיק כולו:

תביעת התלויים היא עילה אישית של התלוי עצמו. היא אינה נכס של העיזבון, ואינה מתחלקת לפי צו ירושה.

ולמה גם שם זה לא היה קל

תביעת תלויים נמדדת לפי אבדן התמיכה. עכשיו הסתכלו על התיק בעיניים של קרנית: אלמנה בת עשרים ושמונה. נשואה חודשים ספורים בלבד. בלי ילדים. מבחינת הקרן, זו תביעת התלויים הזולה ביותר שקיימת. תקופת נישואים קצרה, בלי תלויים נוספים, ובלי ילדים שיזכו בפיצוי לשנים ארוכות.

אלא שבפועל היא הייתה תלויה בו כלכלית. ותביעת תלויים אינה נמדדת לפי אורך הנישואים, אלא לפי התמיכה שאבדה בפועל. את התלות הזו היינו צריכים להוכיח, ואת זה בדיוק עשינו.

מה עשינו: באוקטובר 2019 הגשנו בבית משפט השלום בהרצליה תביעה אחת בלבד, בכובעה של האלמנה כתלויה, ת״א 30758-10-19, בפני כבוד השופט יוסי ברכיה. את נזקי העיזבון לא תבענו בשלב הזה כלל. ביום 01/03/2021 ניתן פסק דין שנתן תוקף להסדר.

הוצאנו מקרנית 1,930,000 ₪, ומעבר למענק השאירים שקיבלה מן המוסד לביטוח לאומי.

קרוב לשני מיליון שקלים, בתביעת תלויים שנחשבת קטנה, של נהג שהחוק שלל את זכאותו.

למה דווקא היא הוגשה ראשונה, וזה לא היה מקרה

חמש סיבות, וכל אחת מהן לבדה מצדיקה את הסדר הזה.

אחת, זה הערוץ היחיד שבו דו״ח הבוחן כלל אינו רלוונטי. תביעת התלויים נגד קרנית מתנהלת במסלול חוק הפלת״ד, ושם חלה אחריות מוחלטת. אין צורך להוכיח שהנהגת התרשלה, ואין משמעות למהירות שיוחסה לרוכב. המסמך שסגר את התיק במשטרה פשוט לא נכנס לחדר. את קרב האשם דחינו לשלב השני, מרצון.

שתיים, זה הערוץ היחיד שכולו שלה. כל שקל שנגבה שם עובר לאלמנה במלואו. כל שקל שנגבה דרך העיזבון מתחלק, ומחציתו עוברת להורים.

שלוש, היא הייתה זקוקה לכסף מיד. אלמנה שאיבדה את מפרנס הבית ואת עבודתה אינה יכולה להמתין חמש שנים לתוצאה. הערוץ הזה היה גם המהיר ביותר, מול נתבעת אחת ובבית משפט שלום, והוא הסתיים בתוך כשנה וחצי.

ארבע, וזה הקריטי, הוא ביטח את התיק מפני קריסה. בשלב השני, בתביעה הנזיקית, המתינה לנו בקשה לסילוק על הסף. אילו הכול היה מוגש בתביעה אחת, החלטה אחת של בית המשפט יכלה למחוק את הכול. משהוצאנו את עיקר הכסף מראש, בערוץ שבו אין קרב אשם ואין סיכון סף, נכנסנו לקרב השני כשקרוב לשני מיליון שקלים כבר מובטחים לאלמנה.

וחמש, וזו הסיבה שחתכה בפועל את הכסף בין האלמנה להורים. המשמעות של הגשת תביעת התלויים לפני תביעת העיזבון הייתה שהפיצוי שייגבה בה יכרסם מן הפיצוי שהעיזבון יוכל לתבוע אחר כך. כלומר, ככל שנוציא יותר בערוץ שכולו שלה, כך יישאר פחות בערוץ שההורים חולקים בו. את המנגנון המשפטי שמאחורי זה נסביר בהמשך, בשפה פשוטה.

איבדתם קרוב בתאונת דרכים והרכב לא היה מבוטח? אל תניחו שאין תביעה. פנו למשרד עורכי דין נתנאל בירן בטלפון 03-6888838 לבדיקה ראשונית, בלי התחייבות.

הקושי השני, המשטרה כבר קבעה שאין אשמה

ועכשיו חברו בין שני הדברים, כי כאן נמצא הלב.

אמרנו שבלי ביטוח חובה העיזבון נופל לפקודת הנזיקין, ושם חובה להוכיח אשם. ובדיוק בנקודה הזו כבר המתין לנו מסמך רשמי של מדינת ישראל, חתום בידי בוחן משטרה, שקובע את ההפך המדויק:

  • הנהגת לא יכלה כלל להבחין באופנוע. כלומר, לא התרשלה.
  • הרוכב נסע ב85 קמ״ש. כלומר, אשם תורם כבד, ואולי אשם בלעדי.

בתביעת פלת״ד רגילה שני הממצאים האלה היו חסרי משמעות, כי אין צורך באשם. בתיק שלנו הם היו כתב אישום נגד המנוח.

חברו את שלושת הנתונים, וקיבלתם את מה שכל עורך דין רואה כשהתיק הזה נוחת על שולחנו:
  • אין ביטוח חובה, ולכן אין תביעת פלת״ד ואין אחריות מוחלטת.
  • הנהגת אינה אשמה לפי המשטרה, ולכן אין נגד מי לתבוע בפקודת הנזיקין.
  • הרוכב נסע לפי המשטרה ב-85 קמ״ש, ולכן גם אילו היה נגד מי לתבוע, האשם התורם היה בולע את הפיצוי.
המשמעות המשפטית, בשתי מילים: אין תיק.

וזה בדיוק התיק שלקחנו. חברות הביטוח מגיעות לדיון עם דו״ח הבוחן ביד ושואלות שאלה אחת: מה יש לכם מולו.

מה עשינו, פירקנו את החקירה עצמה

לא התווכחנו עם המסקנה. תקפנו את דרך העבודה. הזמנּו חוות דעת מומחה לחקירת תאונות דרכים מטעמנו, והיא הראתה כי:

  • ניסוי שדה הראייה נערך ימים אחדים לאחר התאונה, וזירת האירוע כבר לא הייתה אותה זירה. הוקמה במקום אנדרטה וניטעו עצים וצמחייה. במילים אחרות, הניסוי שעליו נשענת המסקנה נערך במקום אחר.
  • הבוחן העמיד ניידת משטרה כדי לדמות את הרכב הפוגע, אף שמידותיה שונות מהותית ממידותיו.
  • בניסוי לא הוצב אופנוע כלל. כלומר, השאלה היחידה שהניסוי היה אמור לענות עליה, האם ניתן היה להבחין באופנוע, מעולם לא נבדקה.
  • ניסוי נוסף נערך רק לאחר שהעץ שלכאורה הסתיר את שדה הראייה כבר נגזם בחלקו.

ואת מהירות ה-85 קמ״ש הורדנו מהשולחן

הממצא הזה נשען על חישוב שנעשה לפי מצלמות אבטחה המרוחקות 150 מטרים ממקום התאונה. מומחה משרדנו הראה כי לא ניתן לייחס את המהירות הזו לזירת ההתנגשות עצמה, והוסיף את הקביעה החשובה מכולן:

רוכב האופנוע לא היה יכול למנוע את התאונה גם במהירות 50 קמ״ש.

ברגע שזה נאמר, האשם התורם קורס. גם אילו נסע המנוח במהירות המותרת, הוא היה נהרג. המהירות הפסיקה להיות רלוונטית.

ואז לקחנו את העדות של הפוגעת, והשתמשנו בה פעמיים

בחקירתה במשטרה נשאלה הנהגת אם עצרה לפני שנכנסה לכביש. היא השיבה שגלשה לאט, כי עץ מצד שמאל הפריע לשדה הראייה, ושברגע שכבר הייתה על הכביש, האופנוע פגע בה. וכשנשאלה מדוע לא עצרה לפני העץ, השיבה שהייתה צריכה להתקדם מעבר לעץ כדי לראות את הכביש.

זו לא עדות. זו הודאה. והיא שירתה אותנו בשתי חזיתות באותה נשימה:

  • נגד הנהגת ומבטחתה, שכן היא הודתה כי נכנסה לכביש בידיעה שאינה רואה אותו.
  • נגד הרשות המקומית, שכן היא עצמה הצביעה על העץ שלא נגזם כגורם שחסם את שדה הראייה בכביש שבתחום אחריותה.

אותה תשובה, שני נתבעים. שניהם שילמו.

הקושי השלישי, וזה שבו נחתך הכסף, החזית המשפחתית

צו הירושה חילק את העיזבון כך: לאלמנה מחצית, לאם רבע, לאב רבע. משמע, על כל שקל שנכנס לעיזבון, מחצית עוברת להורים.

ההורים פתחו חזית, והפער היה כה עמוק, עד שבתוך אותו כתב תביעה עצמו ישבו שני משרדי עורכי דין נפרדים. משרדנו ייצג את האלמנה, ואת ההורים ייצג משרד אחר. אותו תיק, אותן נתבעות, ומאבק פנימי משלהם על הכסף.

ולחזית היה רובד נוסף. האלמנה נטלה זרע מן המנוח וביקשה להביא לעולם את ילדו. בכתב התביעה שמרנו במפורש על זכותה לטעון בבית המשפט לענייני משפחה כי עם לידת הצאצא, היא והצאצא יחלקו ביניהם את העיזבון כולו. כלומר, מחצית ההורים עמדה על כף המאזניים.

ועכשיו המהלך עצמו, בשפה פשוטה

רוב האנשים חושבים שפיצוי במוות בתאונה הוא סכום אחד גדול שנכנס לקופה אחת ומתחלק. זו טעות, וזו הטעות היקרה ביותר בתחום.

ראש הנזק המרכזי במוות בתאונה הוא אבדן ההשתכרות, כלומר הכסף שהמנוח היה מרוויח לאורך חייו. את הכסף הזה אפשר לתבוע בשני ערוצים שונים לגמרי:

  • דרך העיזבון, בראש הנזק המוכר כ״השנים האבודות״. הכסף נכנס לעיזבון, ומשם מתחלק לפי צו הירושה. חצי לאלמנה, חצי להורים.
  • דרך תביעת התלויים. הכסף עובר ישירות לאלמנה כאדם פרטי, ואינו נכנס לעיזבון כלל.

וכאן הכלל המכריע: הדין אוסר לגבות את אותו כסף פעמיים. מה שנגבה בערוץ אחד, מנוכה מן השני. השאלה היחידה שנותרת היא באיזה ערוץ הכסף נגבה, ומי תובע ראשון.

וזהו המנגנון שמאחורי הסיבה החמישית. לא הגשנו את שתי התביעות במקביל. הגשנו אותן בזו אחר זו, ובסדר מחושב.

שלב ראשון, אוקטובר 2019. תביעת התלויים בלבד. את נזקי העיזבון לא תבענו כלל. במרץ 2021 היא הסתיימה, ו-1,930,000 ₪ עברו לאלמנה ישירות.

זו הייתה המשמעות של הסדר: הגשת תביעת התלויים לפני תביעת העיזבון כרסמה את הפיצוי של העיזבון.
כל שקל שנגבה בערוץ האישי הוא שקל שהעיזבון כבר לא יכול לתבוע. ומשראש הנזק המרכזי נגבה שם במלואו, נותר העיזבון כמעט ריק.

שלב שני, פברואר 2022. רק אז, ורק לאחר שהעיזבון כבר נשחק, הגשנו את התביעה הנזיקית שכללה גם את נזקי העיזבון. כלומר, את התביעה היחידה שבה האלמנה זכאית למחצית בלבד, הגשנו אחרונה, וכשהיא כבר כמעט ריקה.

מה נשאר בה? השאריות בלבד. קבורה, מצבה, קיצור תוחלת חיים והוצאות נטילת הזרע. 117,550 ₪ סך הכול. ומהם, מחצית להורים.

ומה היה קורה בסדר ההפוך?

נניח שהיינו מגישים תחילה דווקא את תביעת העיזבון. שני דברים היו קורים, בזה אחר זה:

  1. אבדן ההשתכרות היה נגבה בתוך העיזבון, ומשם מחציתו עוברת להורים אוטומטית, לפי צו הירושה.
  2. ואז, כשהיינו מגישים את תביעת התלויים שלה, היא הייתה מתנגשת בכלל האוסר על גבייה כפולה. מה שכבר נגבה בעיזבון היה מנוכה ממנה, והיא הייתה מסתיימת בפרוטות.
כלומר האלמנה הייתה מפסידה פעמיים. פעם אחת כשמחצית העיזבון עוברת להורים, ופעם שנייה כשהתביעה האישית שלה, זו שכולה שלה, מתרוקנת מתוכן.

אותו תיק. אותו נזק. אותן נתבעות. הפרש של מאות אלפי שקלים, וכל כולו נקבע בסדר ההגשה בלבד.

איבדתם בן זוג, ויש במשפחה יורשים נוספים? אל תגישו תביעה לפני שבדקתם איזה חלק מן הפיצוי בכלל אמור לעבור דרך העיזבון. פנו למשרד עורכי דין נתנאל בירן בטלפון 03-6888838, לפני הצעד הראשון.

את מי תבענו

רק בשלב השני, בפברואר 2022, הגשנו את התביעה הנזיקית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ת״א 6908-02-22, בפני כבוד השופט אליהו בכר, סגן הנשיא. וכאן כבר לא הסתפקנו בנתבעת אחת. תבענו את כל מי שידו הייתה בדבר:

  • נהגת הרכב הפוגע, שיצאה מן החצרים בלי לתת זכות קדימה.
  • שלמה חברה לביטוח בע״מ, מבטחת הרכב הפוגע.
  • מועצה אזורית מעלה יוסף, הרשות המקומית שהחזיקה בכביש ולא גזמה את הצמחייה שחסמה את שדה הראייה.
  • קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
  • ובמהלך ההליך צורפה גם הפניקס חברה לביטוח בע״מ כצד שלישי.

הנתבעות לא ניהלו הגנה רגילה. הן הגישו בקשה לסילוק על הסף, כלומר ביקשו למחוק את התביעה עוד לפני שנשמעה ראיה אחת, בטענה שלמנוח מלכתחילה לא קמה עילה. עמדנו בפני הסיכון שכל התיק יימחק בהחלטה אחת.

התיק עבר לגישור בפני עו״ד אלי צחייק, וביום 15/11/2023 ניתן פסק דין שנתן תוקף להסדר.

הערוץ השלישי, שרוב המשרדים לא פותחים

האלמנה לא הייתה בתאונה. היא שהתה בבית ההורים כשהגיעה השיחה. היא נסעה למקום וראתה את האופנוע מרוסק על הכביש. היא המתינה כשעתיים בבית החולים עד ששוטר בישר לה. ואז נכנסה לחדר המתים לזהות את גופת בעלה.

הלכת אלסוחה מכירה בקרוב משפחה כניזוק משני ומקנה לו עילת תביעה עצמאית בגין נזק נפשי. אלא שבית המשפט העליון הציב סף כניסה מחמיר במכוון, כדי שלא כל אבל יהפוך לתביעה. מי שאינו בונה את הראיות מראש, נחסם בסף.

מה עשינו: ביססנו את התביעה על חוות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטריה מטעמנו, שקבע לה 25% נכות צמיתה. הוכחנו כי נכותה התפקודית גבוהה בהרבה מנכותה הרפואית, שהיא פוטרה מעבודתה ולא חזרה לעבוד כלל.

זהו נזק גוף שלה. לא של המנוח. ולפיכך אינו נכנס לעיזבון ואינו מתחלק.

הוצאנו לה בראש נזק זה 765,479 ₪, וארבעה גורמים שונים חילקו ביניהם את החשבון.

מי שילם, בפועל

המשלמת נזק נפשי (אלסוחה) נזקי העיזבון
שלמה חברה לביטוח בע״מ346,133 ₪88,162 ₪
קרנית304,749 ₪—
הפניקס חברה לביטוח בע״מ74,597 ₪29,388 ₪
מועצה אזורית מעלה יוסף40,000 ₪—
סך הכול765,479 ₪117,550 ₪

ובנפרד, בהליך הראשון, קרנית שילמה 1,930,000 ₪ בתביעת התלויים.

התוצאה, במספרים

הערוץ הסכום למי
תביעת תלויים נגד קרנית (סעיף 7ב לחוק הפלת״ד) 1,930,000 ₪ לאלמנה בלבד
נזק נפשי כניזוקה משנית (הלכת אלסוחה) 765,479 ₪ לאלמנה בלבד
נזקי העיזבון 117,550 ₪ מחצית לאלמנה, מחצית להורים
סך הכול בתיק 2,813,029 ₪  
לאלמנה שייצגנו הוצאנו 2,754,254 ₪, כ-98% מן הכסף בתיק.
להורים נותרו 58,775 ₪ בלבד, כ-2%.

למה זה לא היה טכני

נסכם מה עמד מולנו, שורה אחר שורה:

  • רכב בלי ביטוח חובה, שמוציא את המנוח ואת העיזבון ממסלול האחריות המוחלטת.
  • מסמך רשמי של המשטרה שמנקה את הפוגעת מאשם.
  • ייחוס של 85 קמ״ש לרוכב, שהוא אשם תורם כבד.
  • זירת תאונה שהשתנתה פיזית לפני שנחקרה, כך שהראיה עצמה כבר לא הייתה קיימת.
  • תביעת תלויים שנחשבת קטנה, של אלמנה צעירה בלי ילדים ואחרי חודשי נישואים בודדים.
  • תביעת נזק נפשי שמחייבת חצייה של סף פסיקתי מחמיר.
  • בקשה לסילוק על הסף שאיימה למחוק את הכול.
  • וחזית משפחתית פנימית, שבה כל שקל שנשמר לצד אחד נגרע מן השני.

שתי ערכאות. שני הליכים. שלוש עילות. חמישה יריבים. חמש שנים.

על הנייר, בתחילת הדרך, לא היה כאן תיק. רכב בלי ביטוח, פוגעת שנוקתה בידי המשטרה, ורוכב שיוחסה לו מהירות מופרזת. תיקים כאלה אנחנו לא מחזירים. אנחנו לוקחים אותם.

משרד עורכי דין נתנאל בירן נמנה עם המשרדים המובילים בישראל בייצוג תובעים בנזקי גוף, ומוציא ללקוחותיו פיצויים במיליוני שקלים גם כשנקודת הפתיחה נראית חסומה, גם כשהחבות שנויה במחלוקת, וגם כשמסמכי המשטרה עומדים נגד הלקוח.

המשרד מייצג תובעים בלבד. לעולם לא חברות ביטוח. אנחנו יודעים היכן חברות הביטוח שמות את הכסף, מתי הן מציעות פחות, ובעיקר מה הן מקוות שלא נדע.

מה לעשות אם איבדתם קרוב בתאונת דרכים

  1. אל תגישו דבר לפני שבדקתם את מפת הערוצים. תביעת עיזבון, תביעת תלויים ותביעת נזק נפשי הן שלוש תביעות שונות, עם שלושה נמענים שונים.
  2. בררו אם הרכב היה מבוטח. התשובה משנה את כל מסלול התביעה, ולא בהכרח חוסמת אותה.
  3. הוציאו את תיק המשטרה במלואו. גם תיק סגור. שם נמצאות לרוב גם הראיות שלכם.
  4. תעדו את המצב הנפשי מן היום הראשון. תביעת ניזוק משני נבנית מן ההתחלה, ולא בדיעבד.
  5. בדקו מי עוד יורש. כשיש הורים או ילדים מנישואים קודמים, היקף העיזבון הוא שאלה של מאות אלפי שקלים.

שאלות ותשובות

האם משפחה של רוכב אופנוע שנהרג בלי ביטוח חובה זכאית לפיצוי?

כן. סעיף 7(5) לחוק הפלת״ד שולל את זכאותו של הנוהג עצמו, אולם סעיף 7ב לחוק מקנה לבן משפחתו עילת תביעה נגד קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. בתיק שניהל משרד עורכי דין נתנאל בירן הוצאו בערוץ זה 1,930,000 ₪.

מה קורה כשאין ביטוח חובה, מבחינת הוכחת האשם?

בתאונת דרכים רגילה חלה אחריות מוחלטת ואין צורך להוכיח מי אשם. כשאין ביטוח חובה, הנפגע או עיזבונו נופלים למסלול פקודת הנזיקין, ושם חובה להוכיח רשלנות, קשר סיבתי ולהתמודד עם טענת אשם תורם. לכן ממצאי בוחן משטרה, שבתיק פלת״ד רגיל אינם משנים דבר, הופכים בתיק כזה לגורם מכריע.

מה ההבדל בין תביעת עיזבון לתביעת תלויים?

תביעת העיזבון היא תביעת המנוח, העוברת ליורשיו ומתחלקת ביניהם לפי צו הירושה. תביעת התלויים היא עילה עצמאית של מי שהיה תלוי במנוח, בדרך כלל בן הזוג והילדים, והיא שייכת להם אישית ואינה מתחלקת בין כלל היורשים. את אבדן ההשתכרות אפשר לגבות בערוץ אחד בלבד, ולכן הבחירה בערוץ ובסדר ההגשה שווה מאות אלפי שקלים ולעיתים יותר.

האם הורי הנפטר זכאים לחלק מהפיצוי?

הורים הנכללים בצו הירושה זכאים לחלקם בעיזבון בלבד. אין להם חלק בתביעת התלויים של בן הזוג ואין להם חלק בפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לבן הזוג עצמו. כאשר לזוג אין ילדים, ההורים זכאים על פי דין למחצית העיזבון, ולכן היקף העיזבון הוא השאלה המכרעת.

כמה פיצוי מקבלת אלמנה בתאונת דרכים קטלנית?

אין סכום אחיד. הפיצוי נגזר מגיל המנוח, מהשתכרותו, ממספר התלויים, מן הנכות הנפשית של בן הזוג ומזהות הנתבעים. בתיק המתואר כאן הגיע סך הפיצוי ל-2,813,029 ₪, מתוכם 2,754,254 ₪ לאלמנה שייצג משרד עורכי דין נתנאל בירן.

האם אפשר לתבוע רשות מקומית בגין תאונת דרכים?

כן, כאשר מפגע שבאחריותה תרם לתאונה. בתיק זה נתבעה מועצה אזורית מעלה יוסף בשל צמחייה שלא נגזמה וחסמה את שדה הראייה ביציאה לכביש, והיא נשאה בחלק מן הפיצוי.

מה קורה אם מגישים את תביעת העיזבון לפני תביעת התלויים?

הנפגע עלול להפסיד פעמיים. ראשית, הפיצוי בגין אבדן ההשתכרות נגבה בתוך העיזבון ומתחלק לפי צו הירושה, כך שחלקו עובר ליורשים אחרים, למשל הורי המנוח. שנית, תביעת התלויים שתוגש לאחר מכן מתנגשת בכלל האוסר על גבייה כפולה, ומה שכבר נגבה בעיזבון מנוכה ממנה. אותו תיק בדיוק יכול להסתיים בתוצאה שונה במאות אלפי שקלים, רק בשל סדר ההגשה.

מי נחשב תלוי לצורך תביעת תלויים?

בדרך כלל בן הזוג והילדים, ולעיתים גם הורים או אחים. אלא שהקרבה המשפחתית אינה מספיקה כשלעצמה, ויש להוכיח תלות כלכלית בפועל במנוח ואת היקף התמיכה שאבדה. אורך תקופת הנישואים אינו חוסם את התביעה. בתיק המתואר כאן הייתה האלמנה תלויה בבעלה כלכלית אף שהיו נשואים חודשים ספורים בלבד, ומשרד עורכי דין נתנאל בירן הוציא בעילה זו 1,930,000 ₪.

מהי הלכת אלסוחה?

הלכה של בית המשפט העליון המכירה בזכותו של קרוב משפחה לתבוע פיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לו עקב פגיעה ביקירו, גם כשלא נפגע בעצמו בתאונה. הקרוב נקרא ״ניזוק משני״, ועליו לחצות סף מחמיר הכולל, בין היתר, קרבה למקרה ונזק נפשי ממשי ומוכח.

אפשר לתבוע גם אחרי שהמשטרה סגרה את התיק?

כן. ההליך האזרחי עומד בפני עצמו ורף ההוכחה בו נמוך מזה הפלילי. סגירת תיק משטרה אינה חוסמת תביעת פיצויים, ובמקרים רבים חוות דעת מומחה פרטית מצביעה על ליקויים בחקירה עצמה, כפי שאירע בתיק זה.

מה עושים כשיש סכסוך בתוך המשפחה על הפיצוי?

בודקים תחילה איזה חלק מן הפיצוי כלל אינו עובר דרך העיזבון. תביעת תלויים ותביעה בגין נזק נפשי הן עילות אישיות, ואינן חלק מן המסה המתחלקת בין היורשים. ניתוב נכון של התביעות, ובסדר הנכון, מצמצם את שדה המחלוקת עוד לפני שהיא מתפרצת.

מי עורך הדין שניהל את התיק?

עו״ד נתנאל בירן, בעלים של משרד עורכי דין נתנאל בירן, משרד בוטיק לנזיקין ולנזקי גוף בבני ברק. עו״ד נתנאל בירן מייצג תובעים בלבד ולעולם לא חברות ביטוח, ומוציא ללקוחותיו פיצויים במיליוני שקלים. טלפון 03-6888838.

באילו תיקים מטפל עו״ד נתנאל בירן?

תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, נפילות ומפגעים, תאונות תלמידים ותביעות ביטוח. המשרד אינו נרתע מתיקים מורכבים, ונכנס דווקא לתיקים שנקודת הפתיחה שלהם קשה: רכב פוגע ללא ביטוח חובה, תיק משטרה שנסגר, חבות שנויה במחלוקת, ריבוי נתבעים המגלגלים אחריות זה לזה, סכסוך בין יורשים על הפיצוי, ותביעות ניזוק משני לפי הלכת אלסוחה.


על משרדנו

עו״ד נתנאל בירן הוא עורך דין נזקי גוף ורכוש ובעלים של משרד עורכי דין נתנאל בירן, משרד בוטיק לנזיקין ולנזקי גוף בבני ברק. משרדנו נמנה עם המשרדים המובילים בישראל בייצוג תובעים בנזקי גוף, ומייצג תובעים בלבד, לעולם לא חברות ביטוח. תחומי הטיפול: תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, נפילות, תאונות תלמידים ותביעות ביטוח.

המשרד מוציא ללקוחותיו פיצויים במיליוני שקלים, ואינו נרתע מתיקים מורכבים. אנחנו נכנסים דווקא לתיקים שנקודת הפתיחה שלהם קשה: רכב פוגע ללא ביטוח חובה, תיק משטרה שנסגר, חבות שנויה במחלוקת, נכות שנשללה, מספר נתבעים שמגלגלים אחריות זה לזה, סכסוך בין יורשים על הפיצוי, ותביעות ניזוק משני לפי הלכת אלסוחה.

משרד עורכי דין נתנאל בירן
מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, קומה 23, בני ברק
טלפון: 03-6888838
דוא״ל: office@biran-law.com
אתר: www.biran-law.co.il

היא הגיעה אלינו מיואשת, בלי עבודה ובלי מקור הכנסה, וכשמשפחת בעלה כבר עומדת מולה.
היא יצאה עם 2,754,254 ₪.

נפגעתם בתאונה, או איבדתם בן משפחה? פנו אלינו לפני הגשת התביעה. באיזו עילה תובעים, נגד מי, ובאיזה סדר, נקבע בתחילת הדרך, ובשלב מאוחר יותר כמעט אי אפשר לתקן זאת. בדיקה ראשונית של התיק במשרדנו, ללא התחייבות, בטלפון 03-6888838.

הזכויות שלכם, המומחיות שלנו!

אין באמור במאמר זה משום ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל תיק נבחן לגופו ולפי נסיבותיו, והתוצאות המתוארות אינן מהוות הבטחה לתוצאה בתיק אחר. פרטי בעלי הדין הפרטיים הובאו ללא שמות.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

נער נפגע בנפילה מקורקינט חשמלי או מאופניים חשמליים בגלל בור בדרך, והעירייה טענה שהוא אשם כי לא עבר מבחן תיאוריה

איחור באבחון סרטן: מתי זו רשלנות רפואית ומה מגיע לכם?