נער נפגע בנפילה מקורקינט חשמלי או מאופניים חשמליים בגלל בור בדרך, והעירייה טענה שהוא אשם כי לא עבר מבחן תיאוריה

 

מסלול עוקף פלת"ד: תביעות נזיקין של נהגים חסרי ביטוח כנגד הרכב הפוגע

מבוא: הכלל, הסנקציה ודלת הסתרים המשפטית

משטר הפיצויים בגין תאונות דרכים בישראל מושתת בראש ובראשונה על חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד). עיקרון העל של חוק זה הוא "אחריות מוחלטת" – כלומר, כל אדם שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי מחברת ביטוח החובה של הרכב בו נסע, ללא כל קשר לשאלת האשמה או האחריות לקרות התאונה.

אולם, משטר נוח ומהיר זה מותנה בדרישת סף קשיחה: קיומה של פוליסת ביטוח חובה בתוקף. המחוקק, מתוך מטרה להרתיע נהגים מלעלות על הכביש ללא ביטוח ולהגן על הקופה הציבורית, קבע בחוק סנקציה חריפה השוללת לחלוטין את הזכאות לפיצוי ממי שנהג ברכב ללא ביטוח חובה.

נהגים אלו מוצאים את עצמם לא אחת בפני שוקת שבורה, נטולי כל יכולת לכאורה לקבל פיצוי על נזקי הגוף שנגרמו להם, גם אם התאונה נגרמה באשמתו הבלעדית של נהג אחר. אולם, עיון מעמיק במנגנוני החקיקה מגלה "פתח מילוט" משפטי משמעותי: מעבר למסלול תביעה חלופי על פי הדין הכללי – פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקנ"ז).

1. המסגרת הנורמטיבית: שחרור מעקרון "ייחוד העילה"

הבסיס להבנת הסוגיה טמון במתח שבין שלילת העילה לפי חוק הפלת"ד לבין זכויותיו האזרחיות של הניזוק. חוק הפלת"ד קובע את עקרון "ייחוד העילה" – מי שיש לו זכות תביעה לפי חוק הפלת"ד, אינו יכול לתבוע בגין אותה תאונה על פי פקודת הנזיקין. המטרה היא למנוע כפל תביעות.

אך מתוך הלאו משתמע ההן: החוק קובע במפורש כי שלילת הזכאות במסגרת הפלת"ד (למשל, עקב היעדר ביטוח חובה) אינה גורעת מזכותו של הנפגע לתבוע על פי פקודת הנזיקין. מכיוון שהחוק שולל אקטיבית את עילת התביעה של הנהג חסר הביטוח, הרי שעקרון "ייחוד העילה" פוקע לגביו. הדלת המשפטית נפתחת מחדש, והנהג חסר הביטוח "נפלט" ממשטר האחריות המוחלטת וחוזר להיות תובע נזיקי רגיל מן השורה.

2. הכיסוי הביטוחי: מדוע תובעים את ביטוח החובה של הרכב הפוגע?

כאשר הנהג חסר הביטוח בוחר במסלול הנזיקי, עליו להגיש תביעה בעוולת הרשלנות כנגד הנהג השני שגרם לתאונה. נשאלת השאלה: מאין יגיע הפיצוי בפועל? האם הנהג הפוגע ייאלץ לשלם מכיסו?

התשובה לכך טמונה בפקודת ביטוח רכב מנועי ובנוסח הפוליסה התקנית בישראל. פוליסת ביטוח חובה אינה מעניקה כיסוי רק עבור אחריות מוחלטת מכוח חוק הפלת"ד; היא מעניקה למבוטח גם כיסוי ביטוחי מפני חבותו המשפטית על פי פקודת הנזיקין. לפיכך, כאשר נהג א' (המבוטח) פוגע ברשלנותו בנהג ב' (חסר הביטוח), חברת ביטוח החובה של נהג א' "נכנסת בנעליו", מנהלת את ההגנה המשפטית, והיא זו שתישא בתשלום הפיצויים לנהג חסר הביטוח אם אכן תוכח רשלנותו.

3. שינוי כללי המשחק: מאחריות מוחלטת להוכחת אשם

ההבדל התהומי ביותר בין תביעה לפי חוק הפלת"ד לתביעה לפי הפקנ"ז נעוץ בנטל ההוכחה. במסלול הפלת"ד הנפגע פטור לחלוטין מהוכחת אשמה, בעוד שבמסלול הנזיקי הנטל כולו רובץ על כתפי התובע (הנהג חסר הביטוח). עליו להוכיח בבית המשפט את "משולש הרשלנות": חובת זהירות, הפרת החובה מצידו של הנהג הפוגע, וקשר סיבתי לנזק.

לשם כך נדרשת בניית תשתית ראייתית יצוקה מברזל, ופעולה מהירה לאיסוף מדוקדק של ראיות: תיקי חקירה משטרתיים, הרשעות בבתי משפט לתעבורה, דוחות בוחנים וסרטוני אבטחה. ללא הוכחה חותכת של אשמת הנהג השני, התביעה תידחה לחלוטין.

4. חרב הפיפיות: סכנת ה"אשם התורם"

אתגר מהותי ומסוכן העומד בפני התובע בנזיקין הוא החשיפה המלאה לדוקטרינת ה"אשם התורם". חברת הביטוח הנתבעת תטען כמעט תמיד כי גם הנהג חסר הביטוח תרם בעצמו לקרות התאונה או להחמרת נזקיו. אם בית המשפט מקבל טענה זו, סכום הפיצוי יופחת באחוזים ניכרים בהתאם.

ההתמודדות המשפטית בזירה זו דורשת יכולת לנתח את זירת התאונה לפרטי פרטים, לצפות מראש את טענות ההגנה, ולהדוף את ניסיונות חברת הביטוח לגלגל את האשמה על הנפגע, וזאת כדי לשמור על הפיצוי המקסימלי.

5. פרדוקס הפיצוי: היתרון הכלכלי הנסתר של פקודת הנזיקין

למרות המשוכות הראייתיות, ישנה אנומליה משפטית המעניקה למסלול הנזיקי פוטנציאל ליתרון כלכלי משמעותי בחלק מראשי הנזק, עקב היעדר ההגבלות הקיימות בחוק הפלת"ד:

• אובדן כושר השתכרות: חוק הפלת"ד מגביל את חישוב הפסדי השכר עד לשילוש (פי שלושה) מהשכר הממוצע במשק. בפקודת הנזיקין מגבלה זו אינה קיימת כלל, והתובע רשאי לדרוש ולקבל פיצוי על הפסדי ההשתכרות הריאליים והמלאים שלו, גם אם הם חורגים מהתקרה.

• כאב וסבל (נזק לא ממוני): תחת חוק הפלת"ד, הפיצוי מחושב לפי נוסחה מתמטית סגורה ונוקשה. בפקודת הנזיקין, לעומת זאת, הסכום נתון לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט ("אומדנא דדיינא"). במקרים של נכויות משמעותיות ופגיעות קשות, פסיקת הפיצויים בגין כאב וסבל במסלול הנזיקי לרוב גבוהה לאין שיעור מזו שהייתה מתקבלת בפלת"ד.

6. המישור הדיוני והרפואי: מאבק מומחים

בעוד שבחוק הפלת"ד בית המשפט ממנה מומחים רפואיים אובייקטיביים מטעמו, בתביעה נזיקית על פי הפקנ"ז התובע נדרש לממן ולהצטייד מראש בחוות דעת רפואיות פרטיות כדי לבסס את תביעתו הרפואית מול חוות הדעת הנגדיות של חברת הביטוח. ניהול "מלחמת מומחים" זו דורש אסטרטגיה חכמה, היכרות מעמיקה עם המערכת הרפואית, והצגת חזית מקצועית בלתי מתפשרת שמוכיחה את מלוא חומרת הפגיעה.

סיכום

נהיגה ללא ביטוח חובה בתוקף מהווה סיכון עצום ושוללת את הגישה למסלול הנוח של חוק הפלת"ד. עם זאת, הזכות הניתנת לנהג הנפגע לתבוע את חברת ביטוח החובה של הרכב הפוגע בעילה נזיקית, מבטיחה כי נהג רשלן לא יזכה לחסינות ולפטור מתשלום רק בגלל מחדלו הביטוחי של הקורבן.

זהו אמנם מסלול תביעה מורכב, הדורש התמודדות עם משוכות ראייתיות ומאבק משפטי עיקש מול סוללות עורכי הדין של חברות הביטוח. אך עבור מי שצולח אותו, היעדר התקרות בפקודת הנזיקין עשוי להעניק פיצוי מלא ואמיתי על כלל הנזקים. בזכות הניסיון העשיר וההצלחה הרבה שלנו בסוג כזה של תיקים, אנו במשרד עורכי הדין נתנאל בירן יודעים כיצד להוביל אתכם בבטחה, לצלוח את המהמורות המשפטיות ולמצות עבורכם את מלוא זכויותיכם מול חברות הביטוח.

הזכויות שלך המומחיות שלנו!

האמור במאמר זה ניתן כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל הסתמכות על המידע באחריות הקורא בלבד, ומומלץ להתייעץ עם עורך דין טרם נקיטת פעולה משפטית.