הבן נהרג בתאונת דרכים, ובמקום פיצוי, ההורים נדרשו לשלם על מות חברו

3 חברים נסעו יחד ברכב אחד, ורק אחד מהם חזר הביתה. הרכב היה מעורב בתאונה קשה. תלמיד תיכון שישב בו נהרג במקום, וחברו מת מפצעיו כעבור ימים ספורים בבית החולים. השלישי, בעל הרכב, שרד. בחקירה הוא הצביע על התלמיד שנהרג: לדבריו, התלמיד נהג ברכב, וידע כי אין לרכב ביטוח חובה.

לצד האבל, ההורים עמדו מול מאבק שלא ציפו לו. הרכב לא היה מבוטח, ולכן הכתובת לפיצוי הייתה קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרנית אימצה את גרסת הניצול והסיקה ממנה 2 מסקנות: עיזבון הבן אינו זכאי לפיצוי כלל, ועליו לשפות את קרנית על כל שקל שתשלם למשפחת החבר שנהרג. הורים שקברו את בנם שמעו כי הוא האחראי למות חברו, ומצאו את עצמם מול דרישה של מיליוני שקלים.

לגרסה הזאת הצטרפו 2 ראיות שנראו מכריעות. בחוות דעת המכון לרפואה משפטית נכתב כי ממצאי החבלה של הבן מתיישבים יותר עם צד הנהג, והפרקליטות סגרה את התיק נגד הניצול בלי להגיש כתב אישום.

ייצגנו את העיזבון. ביום 7.9.2026 הכריע בית משפט השלום בהרצליה כי הניצול, בעל הרכב, הוא שנהג. תביעת העיזבון התקבלה במלואה, וההודעה לצד שלישי נגד העיזבון נדחתה (ת״א 10576-03-23 ות״א 63680-07-22, כבוד השופטת חן מאירוביץ). את התיק לא הכריע טיעון משפטי, אלא פרמדיק שאיש לא זימן לעדות וממצא קטן שהסתתר בעמוד פנימי של תיק החקירה.

את סיפור התיק המלא, ואת 8 מקורות הראיה שמכריעים את זהות הנהג, פרסמנו באתר המשרד. כאן נתמקד במה שחשוב להורים לדעת.

מה עשינו בתיק?

תיק כזה אינו נחתך בטיעון משפטי, אלא בעבודת ראיות. כשהתיק הפלילי נסגר, חוות הדעת הפתולוגית הצביעה על הבן והגרסה שנגדו נשמעה בטוחה, התיק נראה אבוד. חזרנו לחומר הגולמי, מסמך אחר מסמך.

• ביקשנו את תיק החקירה המשטרתי כולו, ולא הסתפקנו במסקנותיו.
• איתרנו את הפרמדיק שהגיע ראשון, עד שאין לו עניין בתוצאה, ושמיקם כל נוסע במושבו.
• מצאנו בדו״ח פעולה שגרתי, בעמוד פנימי, ממצא פיזי קטן שהכריע את התיק.
• קראנו את חוות דעת המכון לרפואה משפטית עד סופה, וגילינו כי המומחה עצמו הסתייג מהמשפט שצוטט נגדנו.
• בחקירה נגדית חשפנו את הסתירות בגרסת הניצול, שביקש להטיל את האחריות על מי שאינו יכול עוד להשיב.

למשרדנו ניסיון עשיר בתיקים מורכבים של תאונות דרכים עם הרוגים. אנחנו מייצגים תובעים בלבד, לעולם לא חברות ביטוח, ולכן אנחנו מכירים היטב את קווי ההגנה עוד לפני שהם נטענים.

כך קרסו טענות קרנית, אחת אחר אחת

אלה הטענות שעמדו מול המשפחה, מהחזקה ביותר ועד טענות הכימות.

״המכון לרפואה משפטית הציב את הבן במושב הנהג״

הטענה נשמעה כמו קביעה מדעית, וקרנית נשענה עליה יותר מכל ראיה אחרת. אלא שהמשפט שצוטט לא עמד לבדו. בהמשך חוות הדעת כתב המומחה במפורש כי אין לשלול שהבן ישב בצד הנוסע, והוסיף כי הפרשנות הסופית עשויה להיות שונה. חוקר התאונות אישר בחקירה נגדית כי קביעת הפתולוג לא הייתה חד-משמעית, ומשום כך לא התייחס אליה בדו״ח שלו. בית המשפט קבע כי אמירה מסויגת כזו אינה מכריעה.

״התיק הפלילי נסגר, ולכן הניצול לא נהג״

החלטה שלא להעמיד לדין נשענת על רף ההוכחה הפלילי, מעבר לספק סביר, ולא פעם גם על שיקולים אחרים. התביעה האזרחית מוכרעת במאזן ההסתברויות, ולכן סגירת התיק אינה משיבה על השאלה מי נהג. בית המשפט קבע כי החלטת הפרקליטות אינה רלוונטית לבירור.

״אף אחד לא הראה שאדם אחר ישב מאחורי ההגה״

כאן נבנתה ההוכחה, ולא רק ההכחשה. הפרמדיק תיאר היכן היה כל נוסע ברגעים הראשונים. בדו״ח הפעולה של בוחן התנועה נרשם כי מול מושב הנוסע הקדמי נמצאו נעליים ועליהן חומר ביולוגי, ואילו מול מושב הנהג לא נמצאה אף נעל. הניצול עצמו נמצא מחוץ לרכב, כשנעליו לרגליו. מוקדי הנזק ברכב, הדלת שנמעכה ורישומי הפינוי והטיפול הרפואי השלימו את התמונה, וכולם הצביעו לאותו כיוון.

״הניצול סיפר תמיד את אותו סיפור״

גרסתו השתנתה שוב ושוב. בתצהירו אמר דבר אחד בשאלה אם ידע שאין ביטוח, ובעדותו אמר דבר אחר. הוא הכחיש דברים שאמר בעימות במשטרה, ובקשות התרגום שלו צצו דווקא כשהשאלות הקשו. מולו עמד נהג הרכב השני, עד חיצוני שגרסתו לא השתנתה ב-3 חקירות משטרה ובבית המשפט, ובפניו הודה הניצול כי הוא שנהג. נהג הרכב השני גם הכיר פרטים על הערב שקדם לתאונה, פרטים שרק מי שהיה שם יכול היה למסור לו. לכך הצטרף תשלום: הניצול ומשפחתו פיצו את נהג הרכב השני על נזקי הרכוש, ובית המשפט ראה בכך הודאה באחריות.

״העיזבון ישלם לקרנית על מות החבר״

משנקבע כי הניצול נהג, לא נותר להודעה לצד שלישי על מה לעמוד. בית המשפט דחה אותה, ולא חייב את העיזבון בהוצאות, נוכח הבירור העובדתי שהתיק הצריך.

״גם אם מגיע פיצוי, מגיע מעט״

קרנית ביקשה לקצץ ברכיבי הנזק, ובהם הוצאות הקבורה והמצבה ורכיב הפנסיה. כדי להראות מה נגדע, הגשנו את תיק התלמיד ואת הדו״ח החינוכי שלו באמצעות תעודת עובד ציבור, ובית המשפט חישב את ההפסד לפי השכר הממוצע במשק.

התוצאה

בית המשפט קבע כי הניצול נהג ברכב, קיבל את תביעת העיזבון במלואה ודחה את ההודעה לצד שלישי. להורים נפסקו פיצוי של 1,386,454 ₪ ושכר טרחת עורך דין של 212,682 ₪, ובסך הכול 1,599,136 ₪. משפחה שעמדה מול דרישה של מיליונים יצאה מההליך מפוצה במלואה.

מה חשוב שהורים ידעו כשבנם נהרג בתאונת דרכים?

השאלות הבאות חוזרות בתיקים שבהם צעיר נהרג בתאונת דרכים, ובמיוחד כשהרכב לא היה מבוטח.

מי מגיש את התביעה כשצעיר נהרג בתאונת דרכים?

התביעה מוגשת בשם העיזבון, והיא ממשיכה את זכויותיו של המנוח עצמו. כשהמנוח לא הותיר בן או בת זוג וילדים, יורשיו על פי דין הם לרוב הוריו. כדי לתבוע בשם העיזבון נדרש צו ירושה, או צו קיום צוואה כשיש צוואה, ולכן כדאי להגיש את הבקשה מוקדם. לצד תביעת העיזבון עומדת תביעת התלויים, למי שהיה סמוך על שולחנו של המנוח. ההבחנה ביניהן מוסברת במדריך לתביעות פיצויים בגין מוות בתאונת דרכים.

מה כוללת תביעת העיזבון?

• השנים האבודות: ההכנסה שהמנוח היה צפוי להשתכר בשנים שנגדעו, בניכוי מה שהיה מוציא על עצמו.
• אובדן זכויות פנסיה שהיו נצברות לו לאורך השנים.
• נזק שאינו נזק ממון: כשתאונת דרכים גרמה למוות, התקנות קובעות לעיזבון 25% מהסכום המקסימלי שבחוק.
• הוצאות קבורה, מצבה ואבל.

איך מחשבים את ההפסד של צעיר שעוד לא התחיל לעבוד?

לצעיר שנהרג אין תלושי שכר שאפשר להציג, ולכן המחלוקת עוברת מהעבר אל העתיד. בתי המשפט נוהגים לחשב את הפסדיו של קטין, ושל צעיר שטרם השתלב בעבודה, לפי השכר הממוצע במשק, והצד שכנגד מבקש לא פעם להפחית מהבסיס הזה. מסמכים שמספרים מי היה הצעיר, ובהם תיק התלמיד, דו״חות חינוכיים ותעודות, מחזקים את הבסיס לחישוב. בתיק שתיארנו הוגשו מסמכים כאלה באמצעות תעודת עובד ציבור, והחישוב נערך לפי השכר הממוצע.

למה חשוב לשמור כל קבלה?

הוצאות הקבורה, המצבה והאבל נפסקות לפי מה שהוכח. הוצאה שאין לה קבלה נפסקת באומדנה, ולא פעם בסכום נמוך בהרבה ממה שהוצא בפועל. לכן כדאי לשמור כל קבלה, חשבונית ואישור תשלום כבר בימים הראשונים. זהו הלקח שהתיק הזה לימד.

הרכב לא היה מבוטח. ממי מקבלים פיצוי?

כשלנוהג אין ביטוח חובה, הנפגעים זכאים לקבל פיצוי מקרנית, כשם שהיו מקבלים ממבטחת (סעיף 12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה-1975). אלא שהחוק שולל פיצוי ממי שנהג ברכב בלי ביטוח (סעיף 7(5)), ומקנה לקרנית זכות לחזור אל מי שאינו זכאי לפיצוי ואל מי שאין לו ביטוח, ולגבות מהם את מה ששילמה (סעיף 9).

לכן, כשנטען כי דווקא ההרוג נהג, המשפחה עלולה להפסיד פעמיים: פעם בשלילת הפיצוי, ופעם בדרישה לשפות את קרנית על מה ששילמה לנפגעים האחרים. על המנגנון הזה ראו תביעת שיבוב של קרנית.

גם כשנקבע כי המנוח נהג בלי ביטוח, תלוייו, קרי מי שהיו סמוכים על שולחנו, רשאים לתבוע מקרנית לפי סעיף 7ב לחוק.

טוענים שהבן נהג ברכב. מה עושים?

הנטל להוכיח כי המנוח נהג מוטל על מי שטוען זאת, קרנית או המבטחת. בפועל, הכחשה לבדה אינה מספיקה. התשובה היא הוכחה חיובית של זהות הנהג, מתוך ראיות שנאספו ברגעים הראשונים: צוותי ההצלה, ממצאי הזירה, הרכב עצמו והתיעוד הרפואי. את 8 מקורות הראיה שמכריעים את השאלה הזאת פירטנו במאמר על התיק באתר המשרד.

מה כדאי לעשות בשבועות הראשונים?

1. לשמור כל קבלה על הוצאות הקבורה, המצבה והאבל.
2. להגיש בקשה לצו ירושה, כדי שאפשר יהיה לתבוע בשם העיזבון.
3. לאסוף את המסמכים שמספרים מי היה הבן: תיק התלמיד, תעודות, דו״חות חינוכיים ואישורים על עבודה או על תוכניות לימודים.
4. לא למסור גרסה ולא לחתום על מסמך מול חוקר מטעם קרנית או מטעם מבטחת, לפני התייעצות משפטית.
5. לבקש את תיק החקירה המשטרתי במלואו, גם אם התיק נסגר.
6. לבדוק את לוח המועדים. ככלל, תביעה על תאונת דרכים מתיישנת כעבור 7 שנים מיום התאונה, אך הראיות לזהות הנהג נשחקות הרבה לפני כן.

שאלות ותשובות

הבן שלנו נהרג בתאונת דרכים. מי מגיש את התביעה בשמו?

העיזבון, באמצעות היורשים. כשהמנוח לא הותיר בן או בת זוג וילדים, היורשים הם לרוב ההורים, ולפני הגשת התביעה נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה.

קרנית דורשת מהעיזבון של הבן שלנו לשלם. איך זה ייתכן?

סעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מקנה לקרנית זכות לחזור אל מי שנהג בלי ביטוח. כשקרנית טוענת כי המנוח נהג, היא מגישה נגד עיזבונו הודעה לצד שלישי, ודורשת שישפה אותה על הפיצויים ששילמה לנפגעים האחרים. הדרך להדוף את הדרישה היא להוכיח מי נהג בפועל.

כמה פיצוי מגיע על צעיר שנהרג בתאונת דרכים?

אין סכום קבוע. עיקר הפיצוי נגזר מהשנים האבודות, שמחושבות לרוב לפי השכר הממוצע במשק. אליו מצטרפים פיצוי בשל נזק שאינו נזק ממון, שהתקנות קובעות בשיעור של 25% מהסכום המקסימלי שבחוק, והוצאות הקבורה והמצבה.

האם חשוב לשמור קבלות על הוצאות הלוויה והמצבה?

כן. הוצאה שהוכחה בקבלה נפסקת לפי סכומה. הוצאה בלי קבלה נפסקת באומדנה, ולא פעם בסכום נמוך בהרבה.

הבן נהרג כנוסע ברכב בלי ביטוח. האם המשפחה זכאית לפיצוי?

ככלל, כן. נוסע שלא נהג ברכב זכאי לפיצוי מקרנית, כשם שהיה זכאי לקבל ממבטחת, ועיזבונו רשאי לתבוע. המחלוקת מתעוררת כשנטען כי דווקא המנוח נהג, ואז השאלה מי נהג מכריעה את התיק כולו.

מה הכריע את התיק הזה?

הטענה נגד הבן לא הייתה חלשה. היא נשענה על חוות דעת מומחה, על תיק פלילי שנסגר ועל עדות של מי שהיה ברכב. היא קרסה מפני שחזרנו לחומר הגולמי ומצאנו בו את מה שאיש לא חיפש: עד שלא זומן, וממצא שנרשם בדו״ח שגרתי. ראיות כאלה נאספות בשבועות הראשונים, ורבות מהן אינן ממתינות.

משרד עורכי דין נתנאל בירן מייצג משפחות של מי שנהרגו בתאונות דרכים, ונפגעי גוף ורכוש בתביעות נגד קרנית ונגד חברות ביטוח, בתאונות דרכים, בתאונות עבודה וברשלנות רפואית. לבדיקת זכויות: 03-6888838, office@biran-law.com, מצדה 7, מגדל ב.ס.ר 4, בני ברק.

לסיפור התיק המלא באתר המשרד: צעיר נהרג בתאונת דרכים, וחברת הביטוח טענה שהוא נהג ברכב ללא ביטוח.

הזכויות שלכם, המומחיות שלנו!

האמור כאן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו.